English
  דף הבית צור קשר לגלריית תמונות
מפת האתר

אודות אל גליל




הגליל
הגליל הוא חבל ארץ הררי בארץ ישראל מצפון לעמק יזרעאל. הוא מתחלק לשלשה חלקים: הגליל העליון הגליל התחתון ובקעת בית הכרם הנמצאת ביניהם. הגליל העליון הוא האזור הגבוה ביותר במערב ארץ ישראל בו נמצא הר מירון שגובהו 1208 מ' מעל פני הים. הוא משופע במקורות מים רבים וצמחיה עשירה.

הגליל בתנ"ך
עם כיבוש ארץ ישראל בידי יהושע עלה הגליל בגורלם של 4 שבטים: במזרח- יששכר ונפתלי, במערב- זבולון ואשר. ברכותיו של יעקב אבינו לאשר ונפתלי מלמדות עד כמה הייתה נחלתם מבורכת- "מאשר שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך", "נפתלי שבע רצון ומלא ברכת ה'". גם תיאורו של יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים מלמד על טובו של הגליל- "ארץ הגליל ארץ דשנה ואדמת מרעה, גם עצים שונים צומחים בה ועושר תנובת הארץ מושך גם את לב האנשים הרחוקים מאהבת עבודת האדמה כי כולה ארץ זרועה ופורייה בכל מקום" (מלחמות ג', ג' ב').

בתקופת השופטים נתווסף בגליל שבט חמישי, שבט דן, שבניו נדדו משפלת החוף ובנו את עירם "דן" בצפון הגליל העליון. בגליל התקיימה מלחמת ברק בן אבינועם ודבורה הנביאה בסיסרא שר צבא יבין (שופטים ד' ה'). איילון הזבולוני היה שופט מהגליל (שם י"ב, י"א). כשעלה דוד למלוכה הביאו שבטי הגליל מנחה למלך (דברי הימים א' י"ב מ') ומאנשיהם הצטרפו לצבאו. שלמה המלך מסר לחירם מלך צור 20 מערי הגליל, כנראה מנחלת אשר, תמורת עצי הארזים שקיבל לבניין בית המקדש. הנביא יונה בן אמיתי היה מהגליל, שכן אמו מאשר ואביו מזבולון (ירושלמי סוכה ה' א'). הגליל נכלל בממלכת ישראל לאחר שנפרדה מיהודה. מלחמות ישראל בארם התנהלו בדרך כלל בשטחי הגליל וממנו פלשו לארץ צבאות אשור ובבל. בימי בית שני הורחב המונח "גליל" וחל גם על הר הכרמל עמק יזרעאל ובקעת בית שאן.

הגליל בתקופת המשנה
חלוקת הגליל לגליל עליון ותחתון מופיעה במשנה, שם מחולק הגליל לשלושה אזורים: "מכפר חנניה ולמעלן כל שאינו מגדל שיקמין- גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שיקמין- גליל התחתון, ותחום טבריא- העמק" (שביעית ט' ב'). יושבי הגליל היו בעיקרם חקלאים שעסקו בגידול תבואה זיתים וכרמים. שמן הגליל נודע לתהילה והיה מצוי בכמויות גדולות. בין הגליל ליהודה היו הבדלי מנהגים ואף מחלוקות הלכתיות (מועד קטן כ" ג א'). יושבי הגליל היו "אנשי מלחמה מנעוריהם מעולם לא שלט מורך לב באנשים ומעולם לא חסרה הארץ גברים יוצאים לקראת נשק", כפי שמעיד עליהם יוסף בן מתתיהו מפקד הגליל בזמן המרד ברומאים. הם מילאו תפקיד חשוב במרד והיו הראשונים שנלחמו ברומאים שפלשו לארץ ישראל מהצפון. סביב הערים הבצורות ציפורי יודפת וגוש חלב התנהלו קרבות מרים עד לנפילתן ונפילת שאר ערי הגליל.

מרכזי התורה
עם חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים (בשנת ג' אלפים תת"ל) נמלטו יהודים רבים מיהודה והתיישבו בגליל שהפך להיות מרכז התורה. הסנהדרין גלתה בתחומו מאושא לשפרעם, לבית שערים לציפורי ולטבריא. מגדולי התנאים שישבו בגליל היו ר' יהושע בפקיעין, ר' יוסי בציפורי, ר' שמעון בר יוחאי ור' אלעזר בנו. מרבית קברי הנביאים התנאים והאמוראים המצויים בארץ ישראל פזורים ברחבי הגליל. בגליל ערך ר' יהודה הנשיא את המשנה, ר' יוחנן כינס שם את התלמוד הירושלמי ושם נתחברו עיקרם של ספרי המדרש. כן נודעה טבריא במדקדקים הגדולים ממשפחת בן אשר שחיו בה. בדורות מאוחרים יותר היה הגליל ובעיקר העיר צפת מרכז לתורה ולקבלה בזכותם של חכמים כר' יוסף קארו (הבית יוסף) מחבר השולחן ערוך, ר' יעקב בירב, ר' שלמה אלקבץ ור' משה אלשיך. חכמי הקבלה המפורסמים ר' יצחק לוריא (האר"י הקדוש), ר' משה קורדובירו ור' חיים ויטאל. בתקופות מאוחרות יותר התיישבו בגליל תלמידי הגר"א ותלמידי החתם סופר ועוד גאונים ורבנים גדולים שישבו בעיקר בשתי ערי הקודש- צפת וטבריא.

אוכלוסיית הגליל כיום
עם חידוש ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לפני למעלה ממאה שנה, הוחל גם ביישוב הגליל. בין המושבות הראשונות היו ראש פינה, יסוד המעלה , מטולה וזכרון יעקב. למרות מאמצי התיישבות  רבים נשאר מרכז הגליל מאוכלס ברוב ערבי ודרוזי והמאמצים לייהוד הגליל נמשכים גם היום.


Treenet